המטבח של תריסר, הוא מטבח של געגוע. געגוע לאוכל, בין הביס האחרון של העונה, לביס הראשון של העונה שאחרי. 

הגעגוע מעצים את היש והוא בדיוק ההתחלה של הסיפור שאני מבשל. 

וכמו בכל סיפור, גם בסיפור שלנו יש גיבור, זמן, מקום ומְסַפֵּר. 

הגיבור של הסיפור שלי, הוא חומר הגלם. הטעם. הריח. הצבע. צורת הגידול של החומר, שמכבדת אותו והופכת אותו, בעיניי, לראוי לצריכה.

הזמן של הסיפור, הוא 12 עונות השנה. כן, תריסר. מיקרו עונתיות. התוצרת של האדמה משתנה בתדירות גבוהה ואנחנו איתה. מי שיבואו כל חודש, ירגישו את ההבדל. 

המקום של הסיפור, החלל הקטן במעלה שוק האיכרים בנמל, עם החלון הגדול לים, מכתיב את האינטימיות והרומנטיות של הסיפור שלנו. והוא במקרה גם בהאנגר 12. תריסר כבר אמרנו? 

המְסַפֵּר, זה אנחנו, המטבח. התפקיד שלנו הוא לתת לגלם את הבמה. כל נגיעה בו, מהרגע שנקטף עד שמגיע לצלחת, היא משמעותית. וכמספרים, אנחנו משתדלים להפריע לגיבור שלנו כמה שפחות. 

והפעם הסיפור הוא שלם. אנחנו נוביל את הארוחה בכתריסר מערכות, כדי שאתן ואתם תוכלו ליהנות מחוויה מלאה של התחלה, אמצע וסוף. 

אני ענר, מבשל 20 שנה במטבחי ארצנו. קוטף את מה שגדל סביבי ומבשל אותו. 

את הפרקים הקודמים, סיפרתי כשף ובעלים של המסעדות אלטער, איגרא רמא ומונאר וכשף ומנחה של תוכנית הטלוויזיה "ארוחה של החיים", בכאן 11.

הפרקים הבאים, יכתבו כאן, בתריסר. אני מזמין אתכן ואתכם להיות חלק מהסיפור.